מלחמות הדיאדוכים

יוני 323 לפני הספירה מת במפתיע אלכסנדר הגדול  אי שם במסופוטמיה כשהוא בן 33 שנים בלבד. המלך המקדוני לא הכריז על יורש, והשאיר את שאלת הירושה פתוחה. היה לו אח למחצה, פיליפוס אריהידאוס, בנו הממזר של אביו פיליפוס השני. האח היה חולה אפילפסיה וכנראה גם לוקה בנפשו. בנוסף על כך   אשתו של אלכסנדר רוקסנה, נשאה את בנו הבכור ברחמה. שתי האופציות היו בעייתיות מאוד.
הצבא היווני מקדוני שהיה במסופוטמיה החליט למנות את פרדיקס, מפקד חיל הטיירוי (פרשים חמושים בכידונים) לעוצר של פיליפוס אריהידאוס. הוחלט שאם יוולד לאלכסנדר בן הוא יוכתר למלך.
אותו זמן פרצו ביוון מספר מרידות שהנהיגה אתונה. בנוסף  היה מרד של קצינים יווניים בבקטריה  (אפגניסטן של ימינו).  אבל נרשמה רגיעה, ונראה היה שכולם מרוצים מהסכם הירושה.
אבל זה היה רק השקט לפני הסערה. בשנת 322 גנב תלמי (או בשמו היווני פתולמיוס), מי שמונה לסטרפ מצרים בידי פרדיקס, את גופתו של אלכסנדר וקבר אותה במצרים, צעד שהווה הכרזת מרד. חברו אליו אנטיפטרוס  עוצר מקדוניה, קרטרוס אנטיגונוס מונפתלמוס סטרפ פריגיה, פמפיליה וליקיה (במערב אנטוליה- טורקיה האסיאתית של ימינו) יחד עם ליסימכוס סטרפ תראקיה (בולגריה וחלקים מטורקיה ויוון של ימינו). פרדיקס מהר למצרים כדי להלחם בתלמי, ושלח את נאמנו אאומנס לאנטוליה, כדי להלחם בקרטרוס.  וכך החלה מלחמת הדיאדוכים הראשונה (דיאדוך ביוונית פרושו יורש). בשנת 321 הובס פרדיקס בקרב פלוסיון במצרים. אחרי הקרב פרץ במחנהו מרד נגדו והוא נרצח בידי אחד מקציניו, סלווקוס שמו. בסוף המלחמה אנטיפטר ממקדוניה הוכרז עוצר של כל האימפריה, והכריז על סלווקוס כסטרפ של בבל, ששלט גם על מדי ועילם באיראן של ימינו. אנטיגונוס מונפתלמוס (בעל העין האחת ביוונית) הוסיף לנחלתו גם את ליקוניה (כיום בטורקיה).
המצב הזה נמשך שנתיים במהלכן מת אנטיפטרוס, והוריש את התואר לקצין שלו בשם פוליפרכון, אותו העדיף על בנו קסנדר, מה שכמובן עורר את התנגדותו של קסנדר שפתח במרד. תלמי, שרצה להשתלט על מצרים לבדו חבר אליו והצטרף אליהם אנטיגונוס, שרצה לקחת את מקומו של פוליפרכון. וכך החלה המלחמה הדיאדוכית השניה. המלך פיליפוס ארידאוס הודח וקסנדר השתלט על מקדוניה. אותו זמן התמודד אנטיגונוס מונופתלמוס מול אאומנס, שגורש בידי סלווקוס וברח לשושן שבפרס. בשנת 316 אנטיגונוס הביס את אאומנס בגבאה והרג אותו. סלווקוס נאלץ לברוח למצרים שם מצא מחסה אצל תלמי, והחלה תקופת רגיעה של שנתיים.
המלחמה הדיאדוכית השלישת החלה כאשר תלמי, סלווקוס, ליסימכוס וקסנדר הקימו קואליציה. אנטיגונוס פלש לסוריה, שהייתה אז תחת שלטון תלמי, וערך מצור על העיר צור. אותו זמן סלווקוס כבש את קפריסין עבור תלמי.
בתגובה אנטיגונוס חבר לפוליפרכון. בזמן שתלמי היה עסוק במלחמה, סלווקוס נצל את המצב והשתלט שוב על אזור בבל בשנת 312 לפנה"ס ועל מדי בשנת 311, כשהוא מגן עליהן מפני אנטיגונוס.
זוכרים את הבן של אלכסנדר, שעוד לא נולד כשהוא מת? הוא נולד וקבל את השם אלכסנדר הרביעי, איש מהדיאדוכים לא העז לגעת בו, בשל ההילה סביב שמו של אביו. עד שקסנדר חסל אותו בשנת 309.
בשנת 307 לפנה"ס פרצה המלחמה הדיאדוכית הרביעית,  כאשר דמיטריוס בנו של אנטיגונוס "שחרר" את אתונה וכבש את יוון מידי קסנדר. בהמשך כבש גם את קפריסין מידי תלמי. בעקבות כך הכריז על עצמו כמלך, כלומר יורשו של אלכסנדר, בעקבותיו הכריזו שאר הדיאדוכים על עצמם כמלכים.
בשנים 305-302 לפנה"ס המלחמה התרכזה בעיקר באזור הים האיגאי.
אבל בשנת 302 לפה"ס ליסמכוס מתראקיה, השתלט על נחלותיו האנטוליות של אנטיגונוס. נראה היה שמדובר במהלך לא מוצלח כי צבאו הוקף בצבאו של דמטריוס שהגיע מיוון ובצבאו של אנטיגונוס שהגיע מהמזרח במקום שנקרא איפסוס (במערב טורקיה של ימינו). אלא שהוא ניצל בידי צבאו של סלווקוס. קרב איפסוס היה הרגע המכריע במלחמות הדיאדוכיות. חיל הרגלים של אנטיגונוס ודמיטריוס היה בנחיתות מספרית מול זה של סלווקוס וליסימכוס. בנוסף על כך היה להם חיל פרשים כבד ולליסיכוס וסלווקוס חיל פרשים קל. לסלווקוס היו 500 פילי מלחמה שהובאו מהודו לעומת 75 פילים בלבד לצבאו של דמיטריוס. סלווקוס הצליח לפצל את הצבא של האבא והבן, ולהביס אותם. קרב איפסוס אמנם לא סיים את המלחמות הדיאדוכיות שנמשכו עוד 20 שנה, אך הוא סמן את החלוקה הסופית בין הממלכות היווניות מקדוניות שקמו על חורבות האימפריה של אלכסנדר.
תמונות:
1. אלכסנדר הגדול מתוך אנציקלופדיה תרבות
3-2. קרב איפסוס
4. סלווקוס הראשון ניקאטור
5. אנטיגונוס השני גונטאס
6. תלמי הראשון סוטר
לפוסט בפייסבוק