ממלכת לחם- חירה
ממלכת לחם או ממלכת חירה הייתה ממלכה ערבית בשטח דרום עיראק של ימינו בשנים 300-603 לספירה. בירתם הייתה העיר חירה, שנמצאת בקרבת העיר נג'ף בעיראק של ימינו. בממלכה נוסדה בידי ערבים שהגרו מאזור תימן של ימינו. מבחינה דתית היא הייתה ממלכה נוצרית כמעט מראשתיה.
מייסד השושלת היה עמאר, ובנו עמרו אל קייס (לא לבלבל עם משורר ערבי מפורסם מהמאה השישית בעל שם דומה) הוא זה שקבל את הנצרות. בהתחלה ממלכת חירה הייתה עוסקת בפשיטות לשטחה של שכנתה האימפריה הפרסית הססאנית. בשנת 325 הפרסים פלשו לשטח ממלכת חירה, ומלכה עמרו אל קייס בקש את עזרתה של האימפריה הרומית המזרחית (הביזנטית) תחת הקיסר קונסטנטיוס השני, אולם העזרה לא הגיעה.
השאה הפרסי שאפור השני הכניע את הלחמים, המליך עליהם שליט מטעמו אווס אבן קאלם, והפך אותם לממלכה וסאלית. מאז הייתה ממלכת חירה מדינת חסות פרסית כנגד ממלכת ע'סאן, שהייתה מדינת חסות ערבית של האימפריה הביזנטית היריבה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/976647495823120), ומול פלישות של ערבים בדואים מחצי האי ערב.
בשנים 530-532 סייעה ממלכת חירה תחת המלך מונדיר הרביעי לאימפריה הפרסית הססאנית להביס את האימפריה הביזנטית בפיקוד המצביא הנודע בליסריוס בקרבות קלינקום ואדסה.
בשנת 602 הדיח השאה הפרסי הססאני חוסרו השני את המלך הלחמי האחרון אלנועמן השלישי אבן מונדיר, והפך את הממלכה לשטח למחוז בממלכתו.
ממלכת חירה הייתה מקלט לנוצרים בני הזרם הנסטוריאני, שנחשבו לכופרים בעיני האימפריה הביזנטית. מבחינה תרבותית זכתה בה התרבות הערבית לפריחה. בה נולד הכתב הערבי. פעלו בה כמה מחשובי המשוררים הערביים של התקופה הפרה איסלאמית כמו אל נביע'ה, לקטה יאאמור אל איאדי, אלקמה אבן עבאדה, עדי אבן זייד. כמו כן בקרו בחצר בחירה משוררים ערביים נודעים כמו טרפה ועמר אבן קולת'ום, שאף רצח בשנת 569 את מלך חירה עמר השלישי אבן מונדיר.
7 שנים אחרי הפלת ממלכת חירה נכבש האזור בידי שבטים ערביים פרה אסלאמיים מחצי האי ערב אחרי תבוסה ססאנית בקרב דהי קאר בשנת 609.
מייסד השושלת היה עמאר, ובנו עמרו אל קייס (לא לבלבל עם משורר ערבי מפורסם מהמאה השישית בעל שם דומה) הוא זה שקבל את הנצרות. בהתחלה ממלכת חירה הייתה עוסקת בפשיטות לשטחה של שכנתה האימפריה הפרסית הססאנית. בשנת 325 הפרסים פלשו לשטח ממלכת חירה, ומלכה עמרו אל קייס בקש את עזרתה של האימפריה הרומית המזרחית (הביזנטית) תחת הקיסר קונסטנטיוס השני, אולם העזרה לא הגיעה.
השאה הפרסי שאפור השני הכניע את הלחמים, המליך עליהם שליט מטעמו אווס אבן קאלם, והפך אותם לממלכה וסאלית. מאז הייתה ממלכת חירה מדינת חסות פרסית כנגד ממלכת ע'סאן, שהייתה מדינת חסות ערבית של האימפריה הביזנטית היריבה (https://www.facebook.com/historiaolamit/posts/976647495823120), ומול פלישות של ערבים בדואים מחצי האי ערב.
בשנים 530-532 סייעה ממלכת חירה תחת המלך מונדיר הרביעי לאימפריה הפרסית הססאנית להביס את האימפריה הביזנטית בפיקוד המצביא הנודע בליסריוס בקרבות קלינקום ואדסה.
בשנת 602 הדיח השאה הפרסי הססאני חוסרו השני את המלך הלחמי האחרון אלנועמן השלישי אבן מונדיר, והפך את הממלכה לשטח למחוז בממלכתו.
ממלכת חירה הייתה מקלט לנוצרים בני הזרם הנסטוריאני, שנחשבו לכופרים בעיני האימפריה הביזנטית. מבחינה תרבותית זכתה בה התרבות הערבית לפריחה. בה נולד הכתב הערבי. פעלו בה כמה מחשובי המשוררים הערביים של התקופה הפרה איסלאמית כמו אל נביע'ה, לקטה יאאמור אל איאדי, אלקמה אבן עבאדה, עדי אבן זייד. כמו כן בקרו בחצר בחירה משוררים ערביים נודעים כמו טרפה ועמר אבן קולת'ום, שאף רצח בשנת 569 את מלך חירה עמר השלישי אבן מונדיר.
7 שנים אחרי הפלת ממלכת חירה נכבש האזור בידי שבטים ערביים פרה אסלאמיים מחצי האי ערב אחרי תבוסה ססאנית בקרב דהי קאר בשנת 609.
בין צאצאי מלכי חירה ניתן למנות את העבאדים, שושלת ששלטה בכמה מדינות מוסלמיות בספרד במאה ה-11. השבטים הבדואיים אל מנד'ארי ואל נעמני, שקיימים עד היום במדינות כמו עיראק, תימן, איחוד האמירויות ועומאן, מוצאם גם כן לחמי. גם משפחת ארסלן הדרוזית מייחסת עצמה למלכי חירה.
תמונות:
1. שרידי העיר חירה
2. מיניאטורה מהמאה ה-15 בה רואים את בניית המצודה בחירה
3. שחזור דמיוני של חיילים לחמיים
1. שרידי העיר חירה
2. מיניאטורה מהמאה ה-15 בה רואים את בניית המצודה בחירה
3. שחזור דמיוני של חיילים לחמיים
חירה זה מאכל של מרוקאים
השבמחק