מראה כהן
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בידי יהודים ולא זכו להכלל בקורפוס
התנכי. מרביתם ספרים מתקופת בית שני. כמעט כל הספרים החיצוניים מוכרים לנו
מתרגומם הנוצרי ומקורם העברי או הארמי אבד. השונה מכולם הוא ספר "בן סירא", שנמצא כמעט במלואו בגניזה הקהירית.
בן סירא הוא ספר חוכמה שמזכיר מעט בסגנונו את ספר קהלת. חז"ל הרבו לצטט אותו. הספר נכתב בידי שמעון בן סירא. הספר נכתב בשלהי המאה השלישית או תחילת השנייה לפני הספירה בימיו של הכהן הגדול, שמעון הצדיק.
פרק נ' של ספר בן סירא הוא שיר הלל לשמעון הצדיק. בתפילת מוסף של יום הכיפורים מקובל לומר פיוט שמבוסס על אותו מזמור המתאר את יציאת הכהן מקודש הקדשים.
בן סירא הוא ספר חוכמה שמזכיר מעט בסגנונו את ספר קהלת. חז"ל הרבו לצטט אותו. הספר נכתב בידי שמעון בן סירא. הספר נכתב בשלהי המאה השלישית או תחילת השנייה לפני הספירה בימיו של הכהן הגדול, שמעון הצדיק.
פרק נ' של ספר בן סירא הוא שיר הלל לשמעון הצדיק. בתפילת מוסף של יום הכיפורים מקובל לומר פיוט שמבוסס על אותו מזמור המתאר את יציאת הכהן מקודש הקדשים.
בן סירא פרק נ'
שמעון בן יוחנן הגדול
(א) גְּדוֹל אֶחָיו וְתִפְאֶרֶת עַמּוֹ, שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן הַכֹּהֵן.
(*א) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִפְקַד הַבָּיִת, וּבְיָמָיו חֻזַּק הֵיכָל.
(ב) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִכְרָה מִקְוֶה, וְשִׂיחַ כַּיָּם בַּהֲמוֹנוֹ.
(ג) אֲשֶׁר בְּיָמָיו נִבְנָה קִיר / פִּנּוֹת, מָעוֹן, כְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
(ד) הַדּוֹאֵג לְעַמּוֹ מֵחֶתֶף, וּמְחַזֵּק עִירוֹ מִצָּר.
(ה) מַה נֶהְדַּר בְּהַשְׁגִּיחוֹ מֵאֹהֶל, וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית הַפָּרֹכֶת.
(ו) כְּכוֹכָב אוֹר מִבֵּין עָבִים, וּכְיָרֵחַ מָלֵא בִּימֵי מוֹעֵד.
(ז) כְּשֶׁמֶשׁ מְשַׁקֶּרֶת אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּכְקֶשֶׁת נִרְאֲתָה בֶעָנָן.
(ח) כְּנֵץ בַּעֲנָפוֹ בִּימֵי מוֹעֵד, וּכְשׁוֹשָׁן עַל יִבְלֵי מָיִם.
(*ח) כְּפֶרַח לְבָנוֹן בִּימֵי קָיִץ, וּכְאֵשׁ לְבוֹנָה עַל הַמִּנְחָה.
(ט) כִּכְלִי זָהָב מְפֻתָּח וְאַנְטִיל, הַנֶּאֱחָז עַל אַבְנֵי חֵפֶץ.
(י) כְּזַיִת רַעֲנָן מָלֵא גַרְגַּר, וּכְעֵץ שָׁמֵן מְרַוֶּה עָנָף.
(יא) בַּעֲטוֹתוֹ בִּגְדֵי כָבוֹד, וְהִתְלַבְּשׁוֹ בִּגְדֵי תִפְאָרֶת.
(*יא) בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִזְבַּח הוֹד, וַיֶּהְדַּר עֲזֶרֶת מִקְדָּשׁ.
(יב) בְּקַבְּלוֹ נְתָחִים מִיַּד אֶחָיו, וְהוּא נִצָּב עַל מַעֲרָכוֹת.
(*יב) סָבִיב לוֹ עֲטֶרֶת בָּנִים, כִּשְׁתִילֵי אֲרָזִים בַּלְּבָנוֹן.
(*יב) וַיַּקִּיפוּהוּ בְּעַרְבֵי נָחַל, כָּל-בְּנֵי אֲהַרֹן בִּכְבוֹדָם.
(יג) וְאִשֵּׁי יְהֹוָה בְּיָדָם, נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
(יד) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּלְסַדֵּר מַעַרְכוֹת עֶלְיוֹן.
(טו) אָז יָרִיעוּ בְנֵי אֲהַרֹן / הַכֹּהֲנִים, בַּחֲצֹצְרוֹת מִקְשֶׁה.
(טז) וַיָּרִיעוּ וַיַּשְׁמִיעוּ קוֹל אַדִּיר, לְהַזְכִּיר לִפְנֵי עֶלְיוֹן.
(יז) כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו נִמְהָרוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
(*יז) לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְנֵי עֶלְיוֹן, לִפְנֵי קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
(יח) וַיִּתֵּן הַשִּׁיר קוֹלוֹ, וְעַל הֲמּוֹן הֶעֱרִיכוּ נֵרוֹ.
(יט) וַיָּרֹנּוּ כָּל עַם הָאָרֶץ, בִּתְפִלָּה לִפְנֵי רַחוּם.
(*יט) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּמִשְׁפָּטָיו הִגִּיעַ אֵלָיו.
(כ) אָז יָרַד וְנָשָׂא יָדָיו, עַל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
(*כ) וּבִרְכַּת יְהֹוָה בִּשְׂפָתָיו, וּבְשֵׁם יְהֹוָה הִתְפָּאֵר.
(כא) וַיִּשְׁנוּ לִנְפּוֹל שֵׁנִית, בְּרָכוֹת לָקַחַת מִפָּנָיו.
(כב) עַתָּה בָּרְכוּ נָא, אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
(*כב) הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, הַמְגַדֵּל אָדָם מֵרֶחֶם וַיַּעֲשֵׂהוּ בִּרְצוֹנוֹ.
(כג) יִתֵּן לָכֶם חָכְמַת לֵבָב, וִיהִי שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם.
(כד) יֵאָמֵן עִם שִׁמְעוֹן חַסְדּוֹ, וְיָקֶם לוֹ בְּרִית פִּינְחָס.
(*כד) אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לוֹ, וּלְזַרְעוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם.
אצל האשכנזים מקובל הפיוט מראה כהן שמבוסס על בן סירא פרק נ'
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל"
"בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים
בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע"
"כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּבְרָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּגֹדֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּהוֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּלְבוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיַן צְדָקָה מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּעֹז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּשׁוֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּתַבְנִית כְּסִיל וְכִימָה מִתֵּימָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנוֹתָיו"
"וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת"
"דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמָחוּ"
הספרדים אומרים פיוט שגם הוא מבוסס על מזמור זה:
ובכן, מה נהדר כהן גדול בצאתו בשלום מן הקודש
כנפך באפוד מודעת, כיהלים בחשן נודעת
כאחלמה קבועה בעטרת, כאדם קשורה בכתרת:
כנפך באפוד מודעת, כיהלים בחשן נודעת:
כסותרת ממלאה במכתם, כפטדה משבעת
בחותם: כברקת זיו הוד זורקת, כראמה עד מאד
מברקת: כירח בהלו בחבורתו, כצאת השמש
בגבורתו: בהמה, בכוכבי מעוני, כקדוש, כמלאך ה'
ככתוב: כי־שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה
יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא:
הספרדים נוהגים לומר פיוט של ר' שלמה אבן גבירול שגם הוא מבוסס על מזמור זה.
מַה נֶּהְדָּר כֹהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מן הקודש
בַּאֲפֻדַּת חֹשֶׁן נִקְבַּעַת בְּאַבְנֵי טוּרִים אַרְבַּעַת
בְּנֹעַם אֹדֶם רְאוּבֵן לִטְעֹן בְּנֹגַהּ פִּטְדָה לְהַזְכִּיר שִׁמְעוֹן
בְּיֹפִי בָּרֶקֶת לְלֵוִי צְמוּדָה בְּיִקְרַת נֹפֶךְ לְהַזְכִּיר יְהוּדָה
בְּשֶׁפֶר סַפִּיר לְדָן מַפְלִיא בְּשֶׁזָף יַהֲלוֹם לְהַזְכִּיר נַפְתָּלִי
בְּלַהַט לֶשֶׁם לְגָד מְאַשֵּׁר בְּלֶקַח שְׁבוֹ לְהַזְכִּיר אָשֶׁר
בְּמִלּוּאֵי אַחְלָמָה לְיִשָּׂשׂכָר יַאֲהִילוּן בְּמַרְאֵה תַרְשִׁישׁ לְהַזְכִּיר זְבוּלוּן
שֹׁהַם לְיוֹסֵף מַזְמִין בְּהִלַּת יָשְׁפֵה לְהַזְכִּיר בִּנְיָמִין
בְּקֶרֶן אֵפוֹד מְלַמֵּד לְהוֹעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל
בְּטֹהַר כְּתֹּנֶת כְּצִיץ הַחוֹנֵט בְּטֶכֶס אֲפֻדַּת הָאַבְנֵט
בְּנִקְיוֹן מִצְנֶפֶת כְּנִיצוֹץ הַלַּהַב בְּנֹעַם צִיץ הַזָּהָב
לפוסט בפייסבוק
שמעון בן יוחנן הגדול
(א) גְּדוֹל אֶחָיו וְתִפְאֶרֶת עַמּוֹ, שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן הַכֹּהֵן.
(*א) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִפְקַד הַבָּיִת, וּבְיָמָיו חֻזַּק הֵיכָל.
(ב) אֲשֶׁר בְּדוֹרוֹ נִכְרָה מִקְוֶה, וְשִׂיחַ כַּיָּם בַּהֲמוֹנוֹ.
(ג) אֲשֶׁר בְּיָמָיו נִבְנָה קִיר / פִּנּוֹת, מָעוֹן, כְּהֵיכַל מֶלֶךְ.
(ד) הַדּוֹאֵג לְעַמּוֹ מֵחֶתֶף, וּמְחַזֵּק עִירוֹ מִצָּר.
(ה) מַה נֶהְדַּר בְּהַשְׁגִּיחוֹ מֵאֹהֶל, וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית הַפָּרֹכֶת.
(ו) כְּכוֹכָב אוֹר מִבֵּין עָבִים, וּכְיָרֵחַ מָלֵא בִּימֵי מוֹעֵד.
(ז) כְּשֶׁמֶשׁ מְשַׁקֶּרֶת אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּכְקֶשֶׁת נִרְאֲתָה בֶעָנָן.
(ח) כְּנֵץ בַּעֲנָפוֹ בִּימֵי מוֹעֵד, וּכְשׁוֹשָׁן עַל יִבְלֵי מָיִם.
(*ח) כְּפֶרַח לְבָנוֹן בִּימֵי קָיִץ, וּכְאֵשׁ לְבוֹנָה עַל הַמִּנְחָה.
(ט) כִּכְלִי זָהָב מְפֻתָּח וְאַנְטִיל, הַנֶּאֱחָז עַל אַבְנֵי חֵפֶץ.
(י) כְּזַיִת רַעֲנָן מָלֵא גַרְגַּר, וּכְעֵץ שָׁמֵן מְרַוֶּה עָנָף.
(יא) בַּעֲטוֹתוֹ בִּגְדֵי כָבוֹד, וְהִתְלַבְּשׁוֹ בִּגְדֵי תִפְאָרֶת.
(*יא) בַּעֲלוֹתוֹ עַל מִזְבַּח הוֹד, וַיֶּהְדַּר עֲזֶרֶת מִקְדָּשׁ.
(יב) בְּקַבְּלוֹ נְתָחִים מִיַּד אֶחָיו, וְהוּא נִצָּב עַל מַעֲרָכוֹת.
(*יב) סָבִיב לוֹ עֲטֶרֶת בָּנִים, כִּשְׁתִילֵי אֲרָזִים בַּלְּבָנוֹן.
(*יב) וַיַּקִּיפוּהוּ בְּעַרְבֵי נָחַל, כָּל-בְּנֵי אֲהַרֹן בִּכְבוֹדָם.
(יג) וְאִשֵּׁי יְהֹוָה בְּיָדָם, נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
(יד) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּלְסַדֵּר מַעַרְכוֹת עֶלְיוֹן.
(טו) אָז יָרִיעוּ בְנֵי אֲהַרֹן / הַכֹּהֲנִים, בַּחֲצֹצְרוֹת מִקְשֶׁה.
(טז) וַיָּרִיעוּ וַיַּשְׁמִיעוּ קוֹל אַדִּיר, לְהַזְכִּיר לִפְנֵי עֶלְיוֹן.
(יז) כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו נִמְהָרוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם אָרְצָה.
(*יז) לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְנֵי עֶלְיוֹן, לִפְנֵי קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
(יח) וַיִּתֵּן הַשִּׁיר קוֹלוֹ, וְעַל הֲמּוֹן הֶעֱרִיכוּ נֵרוֹ.
(יט) וַיָּרֹנּוּ כָּל עַם הָאָרֶץ, בִּתְפִלָּה לִפְנֵי רַחוּם.
(*יט) עַד כַּלּוֹתוֹ לְשָׁרֵת מִזְבֵּחַ, וּמִשְׁפָּטָיו הִגִּיעַ אֵלָיו.
(כ) אָז יָרַד וְנָשָׂא יָדָיו, עַל כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
(*כ) וּבִרְכַּת יְהֹוָה בִּשְׂפָתָיו, וּבְשֵׁם יְהֹוָה הִתְפָּאֵר.
(כא) וַיִּשְׁנוּ לִנְפּוֹל שֵׁנִית, בְּרָכוֹת לָקַחַת מִפָּנָיו.
(כב) עַתָּה בָּרְכוּ נָא, אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
(*כב) הַמַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ, הַמְגַדֵּל אָדָם מֵרֶחֶם וַיַּעֲשֵׂהוּ בִּרְצוֹנוֹ.
(כג) יִתֵּן לָכֶם חָכְמַת לֵבָב, וִיהִי שָׁלוֹם בֵּינֵיכֶם.
(כד) יֵאָמֵן עִם שִׁמְעוֹן חַסְדּוֹ, וְיָקֶם לוֹ בְּרִית פִּינְחָס.
(*כד) אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת לוֹ, וּלְזַרְעוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם.
אצל האשכנזים מקובל הפיוט מראה כהן שמבוסס על בן סירא פרק נ'
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל"
"בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים
בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע"
"כְּאֹהֶל הַנִּמְתַּח בְּדָרֵי מַעְלָה מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּבְרָקִים הַיּוֹצְאִים מִזִּיו הַחַיּוֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּגֹדֶל גְּדִילִים בְּאַרְבַּע קְצָווֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּהוֹד אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ צוּר לִיצוּרִים מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּטֹהַר הַנָּתוּן בְּצָנִיף טָהוֹר מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר לְחַלּוֹת פְּנֵי מֶלֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּלְבוּשׁ מְעִיל וּכְשִׁרְיַן צְדָקָה מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּשָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ עַם קֹדֶשׁ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּעֹז אֲשֶׁר הִלְבִּישׁ טָהוֹר לַמִּטַּהֵר מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן"
"כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּשׁוֹשַׁנַּת גַּן בֵּין הַחוֹחִים מַרְאֵה כֹהֵן"
"כְּתַבְנִית כְּסִיל וְכִימָה מִתֵּימָן מַרְאֵה כֹהֵן"
"וּמִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ עַל מְכוֹנוֹתָיו"
"וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְשָׁרֵת"
"דּוֹרוֹ רָאוּ וְשָׂמָחוּ"
הספרדים אומרים פיוט שגם הוא מבוסס על מזמור זה:
ובכן, מה נהדר כהן גדול בצאתו בשלום מן הקודש
כנפך באפוד מודעת, כיהלים בחשן נודעת
כאחלמה קבועה בעטרת, כאדם קשורה בכתרת:
כנפך באפוד מודעת, כיהלים בחשן נודעת:
כסותרת ממלאה במכתם, כפטדה משבעת
בחותם: כברקת זיו הוד זורקת, כראמה עד מאד
מברקת: כירח בהלו בחבורתו, כצאת השמש
בגבורתו: בהמה, בכוכבי מעוני, כקדוש, כמלאך ה'
ככתוב: כי־שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה
יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא:
הספרדים נוהגים לומר פיוט של ר' שלמה אבן גבירול שגם הוא מבוסס על מזמור זה.
מַה נֶּהְדָּר כֹהֵן גָּדוֹל בְּצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מן הקודש
בַּאֲפֻדַּת חֹשֶׁן נִקְבַּעַת בְּאַבְנֵי טוּרִים אַרְבַּעַת
בְּנֹעַם אֹדֶם רְאוּבֵן לִטְעֹן בְּנֹגַהּ פִּטְדָה לְהַזְכִּיר שִׁמְעוֹן
בְּיֹפִי בָּרֶקֶת לְלֵוִי צְמוּדָה בְּיִקְרַת נֹפֶךְ לְהַזְכִּיר יְהוּדָה
בְּשֶׁפֶר סַפִּיר לְדָן מַפְלִיא בְּשֶׁזָף יַהֲלוֹם לְהַזְכִּיר נַפְתָּלִי
בְּלַהַט לֶשֶׁם לְגָד מְאַשֵּׁר בְּלֶקַח שְׁבוֹ לְהַזְכִּיר אָשֶׁר
בְּמִלּוּאֵי אַחְלָמָה לְיִשָּׂשׂכָר יַאֲהִילוּן בְּמַרְאֵה תַרְשִׁישׁ לְהַזְכִּיר זְבוּלוּן
שֹׁהַם לְיוֹסֵף מַזְמִין בְּהִלַּת יָשְׁפֵה לְהַזְכִּיר בִּנְיָמִין
בְּקֶרֶן אֵפוֹד מְלַמֵּד לְהוֹעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹנִים עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל
בְּטֹהַר כְּתֹּנֶת כְּצִיץ הַחוֹנֵט בְּטֶכֶס אֲפֻדַּת הָאַבְנֵט
בְּנִקְיוֹן מִצְנֶפֶת כְּנִיצוֹץ הַלַּהַב בְּנֹעַם צִיץ הַזָּהָב
לפוסט בפייסבוק
תודה!
השבמחק