אחינו אתה

עוד בעניין חג הסוכות:
הקהל הוא מנהג שנהגו בו בחג הסוכות בימי בית המקדש, בו המלך היה קורא בתורה לעיני העם בבית המקדש. במשנה במסכת סוטה מובא הסבר על דיני המצווה בו מובאת דוגמה היסטורית על המלך אגריפס (לא ברור אם מדובר בראשון או בשני, אני מניח שמדובר דוקא בראשון):
"פרשת המלך כיצד?
מוצאי יום טוב הראשון של חג, בשמיני, במוצאי שביעית, עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה...
וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנו לכוהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך.
והמלך עומד ומקבל וקורא יושב.

אגריפס המלך עמד וקיבל וקרא עומד, ושיבחוהו חכמים.
וכשהגיע ל"לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא אחיך הוא" - זלגו עיניו דמעות.
אמרו לו: אל תתיירא אגרפס, אחינו אתה, אחינו אתה, אחינו אתה"
(משנה סוטה, ז, ח").
המלך אגריפס קרא בתורה בהקהל ופרץ בבכי כשהגיע לקטע בתורה שאומר שמלך חייב להיות מבני ישראל, שכן הוא היה צאצא של המלך הורדוס שהיה ממשפחה אדומית שהתייהדה. כאן העם אמר לו: "אחינו אתה".
ההנחה שלי היא שמדובר דוקא באגריפס הראשון שכן היה אהוב יותר על העם והקפיד יותר על מצוות היהדות לפי המקורות. אלו שטוענים שמדובר באגריפס השני אומרים שהמשפט אחינו אתה נאמר בציניות
לפוסט בפייסבוק