פיוטי עקדת יצחק

במסורת היהודית ישנו קשר הדוק בין ראש חודש אלול ועשרת ימי תשובה לבין הסיפור של עקידת יצחק. שני פיוטים שנכתבו על ידי יהודים מארצות שונות מושרים בתקופה זו.
הפיוט הראשון הוא " עת שערי רצון" פיוט שנכתב בידי ר' יהודה עבאס יליד פאס שבמרוקו, שנפטר בחלב שבסוריה בערך בשנת 1167. ככל הנראה הפיוט נכתב בגלל האכזבה מבנו שהתאסלם באזרביג'ן והפך לפולמוסן חריף נגד היהדות. הפיוט מושר בראש השנה ויום הכיפורים בקהילות הספרדים עדות המזרח ואיטליה ומהווה פעמים רבות שיאו של ראש השנה.
עת שערי רצון להפתח
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר
עָמַד וְהִתְבּוֹנָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הַרְּאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהֲלָכָה
הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְּעָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
(בשבת: וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה)
וְאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
לחנים שונים באתר פיוט:
http://www.piyut.org.il/textual/24.html
פיוט אחר בעניין העקדה הוא הפיוט: "אם אפס רובע הקן" מאת ר' אפרים מרגנשבורג (1110-1175) מתלמידי רבנו תם ואחד מבעלי התוספות. הפיוט נאמר בסליחות גם בידי הספרדים וגם בידי האשכנזים. והוא אחד הפיוטים האשכנזיים הבודדים שנכנסו לתפילה הספרדית.
אִם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן
יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֶן
פָּנִים לוֹ תַּכִּיר
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר
קַח נָא בֵּן יַקִּיר
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל הַקִּיר
רָץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ
עִטְּרוֹ בָּעֵצִים וְאִשּׁוֹ
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ
יָחִיד הוּקַל כַּצְּבִי
עָנָה וְאָמַר אָבִי
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהֶעָצִים נָבִיא
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא
מִלִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ
וְיוֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ
בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים
עַל אַחַד הֶהָרִים
רָאוּ אֵד תְּלוּלָה
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה
יַחַד בְּאַהֲבָה כְלוּלָה
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה
רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה
נָאַם לְהוֹרוֹ הַמְּנֻסֶּה
אָבִי אוֹתִי כַּכֶּבֶשׂ תַּעֲשֶׂה
לֹא תַּחְמֹל וְלֹא תְּכַסֶּה
בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף
לְבָבִי לֹא לַחֲשׂף
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף
יָדָיו וְרַגְלָיו עָקַד
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד
צַוָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו
לְשׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו
חֲקֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא
וְיָרֵא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה
קָרָא מֵרֶחֶם מִשְּׁחָר
תִּמּוּר בִּנְךָ הַנִּבְחָר
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר
חֲלִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ
וְתַעֲלֶה לְךָ תִּמְרָתוֹ
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ
זִכָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּחַק
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק
בְּרִית עוֹלָם לֹא יוּמְחַק
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק
קוֹרְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד
בְּצֶדֶק עֲקֵדָה תִּשְקֹד
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד
לחנים שונים מתוך אתר פיוט:
http://www.piyut.org.il/textual/293.html
תמונה:
פסיפס עקדת יצחק בבית הכנסת העתיק בבית אלפא
לפוסט בפייסבוק