אמירות הר הלבנון

אחד המיתוסים הנפוצים הוא שלבנון הוא ישות מדינית שהוקמה בידי האירופים. ולא היא בהר הלבנון התקיימה ישות מדינית נפרדת לפחות מהמאה ה-16. כאשר פלשו העוסמאנים ללבנון של ימינו בשנת 1516 היה האזור תחת שלטונו של אמיר דרוזי מקומי בשם פח'ר א-דין הראשון מבית מעאן. העוסמאנים הרשו לו לשלוט על אזור הרי השוף והוא כונה אמיר ההר (הר הלבנון). העוסמאנים אפשרו לו מידה רבה של אוטונומיה ואף אשרו לו לגייס צבא משלו. לשיאה הגיעה אמירות הר הלבנון בתקופת שלטונו של בנו, האמיר פח'ר א- דין השני (1572-1635) שהרשה לעצמו מידה רבה של עצמאות כבש את חלקים גדולים מצפון ארץ ישראל והגיע בכיבושיו עד בית שאן וג'נין. פחר א- דין השני בנה לעצמו ארמון בעיר דאר אל קמר שבלבנון וטירה בתדמור שבסוריה. מובן שהסולטן העוסמאני החל לראות בו איום. בשנת 1613 ברח לאיטליה לחפש את חסותם של בני מדיצ'י שליטי פירנצה להם הבטיח סחר חופשי. הוא בקר בנאפולי, מסינה, פאלרמו ובאי מלטה, אך מאמציו לסיוע לא הועילו. בשנת 1618 שב ללבנון והשתלט שוב על כל כיבושיו מ1613.
בשיא הגיעו שטחי שלטונו מחלב בצפון ועד גבול מצרים בדרום אך בפועל שלטה שליטה מלאה מקו בירות ענג'ר בצפון עד קו חיפה בית שאן בדרום. בשנת 1633 נמאס לסולטאן העוסמאני מוראט הרביעי והוא הביס את פח'ר א- דין השני בקרב חצביא. פח'ר א- דין ובני משפחתו הוצאו להורג באיסטנבול ב-13 לאפריל 1635. כך הקיץ הקץ על שלטון בית מעאן הדרוזי בהר הלבנון. אך אמירות הר הלבנון האוטונומית המשיכה להתקיים תחת שושלת אחרת שושלת שיהאב ועל כך אולי פעם אחרת...

תמונות:
1. פח'ר א- דין השני לבית מעאן
2. ארמון בית מעאן בדאר אל קמר
3. טירת פח'ר א- דין בתדמור
4. הסולטאן העוסמאני מוראט הרביעי

לפוסט בפייסבוק