מגילת תענית

מגילת תענית היא חיבור מסוף ימי בית שני שמונה 36 ימי חג ומועד וכאלה שלא מספידים ומתאבלים בהם. המגילה היא למעשה התורה שבעל פה הראשונה שעלתה על הכתב. המאורעות שמצוינים במגילה הם ארועים שונים שקרו לעם ישראל מימי עזרא ונחמיה עד ביטול גזרות קליגולה. מעניין לציין שלאחר חרבן בית שני בוטלו כל המועדים שנזכרים במגילה מלבד חנוכה ופורים.
בנוסף על כך שני ימי צום שנוהגים בימינו היו ימי שמחה בזמן בית שני לפי המגילה. י"ג באדר בו צמים כיום את תענית אסתר נחגג אז כיום ניקנור לזכר ניצחון המקבים על הצביא היווני ניקנור.
ג' בתשרי בו צמים כיום את צום גדליה היה בזמן בית שני חג לזכר ביטול החובה לכתוב את שם האל על השטרות. 
לפוסט בפייסבוק



תמונות:
1. קרב המכבים נגד ניקנור (גוסטב דורה)
2. עמוד מתוך מגילת תענית

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מלחמת פרוסיה דנמרק תחילת איחוד גרמניה בידי ביסמרק

תמונה
אוטו פון ביסמרק, הקנצלר הפרוסי חשב (בצדק בדיעבד) שאיחודה של גרמניה יבוא באמצעות מלחמות נגד אויבים חיצוניים. ידוע שהאיחוד התממש בזכות הניצחון על צרפת בשנת 1871. אבל ההתחלה הייתה בזכות ניצחון בשנת 1864 על השכנה מצפון דנמרק. בשנת 1864 תקפו פרוסיה ואוסטריה במשותף את דנמרק. לטענתן דנמרק הפרה את הסטטוס קוו בכך שניסתה לספח לשטחה את חבל שלזוויג בעל המעמד הפוליטי העמום. הטענה שדנמרק הפרה את הסטטוס קוו בשלזוויג הביאה את מדינות אירופה לקבל את המתקפה הפרוסית בהבנה. הכוח הפרוסי אוסטרי בפיקוד הנסיך קרל פרידריך. הצבא מנה 64 אלף חיילים פרוסים ו20 אלף אוסטרים. מצבם של הדנים לא היה טוב בלשון המעטה. הם הצליחו לגייס אמנם 70 אלף חיילים, אך רק 48 אלף היו בפועל בשדה הקרב. בעקבות כך דנמרק נכנעה ב1 באוגוסט 1864 ושלזויג והולשטיין עברו לשלטון אוסטרי ופרוסי משותף. בהמשך ביסמרק יכוון את כוחו נגד אוסטריה, מה שירחיב את ההתפשטות הפרוסית. על המלחמה הופקה סדרת טלויזיה דנית מושקעת  בשם דנמרק 1864 הנה קישור לפרק שעוסק בקרב דיבול ( עם כתוביות לאנגלית):   https://youtu.be/EUud0nylj7Y ,תמונות: 1. או...
המשך לקרוא

מקור הגלימה של הראשון לציון

תמונה
פוסט יום העצמאות. רבים שואלים את עצמם מה מקורה של התלבושת היחודית של הרב הראשי הספרדי לישראל? מה פשר בגד הקטיפה הכהה הרקום בחוטי כסף וזהב? התשובה חוזרת למקום בה נולדה המשרה שנקראת רב ראשי- האימפריה העוסמאנית. באימפריה העוסמאנית ראשי העדות הדתיות עמדו בראש ההיררכיה של בני עדתן. במאה ה19 העניין הזה מוסד באופן רשמי- מנהיגי העדות הנוצריות והרב הראשי (שכונה בשם הטורקי עברי חכם באשי) הפכו לנושאי משרות מטעם המדינה. השנת 1835 המדינה העוסמאנית החלה לספק למנהיגי העדות הדתיות בגדי שרד רקומים שהם המקור לבגדי הרב הראשי המוכרים לנו עד היום. עם השנים התרבה משרת החכם באשי ממשרה אימפריאלית, לתואר נושא במשרת רב ראשי ברחבי הפרובינציות השונות, וכך גם רבנים ראשיים בפרובינציות במזרח התיכון והבלקן החלו לעטות את הגלימה הרקומה. גם רבנים הנושאים את תואר הראשון לציון- תוארו של הרב הראשי לארץ ישראל, ומאוחר יותר הרב הראשי הספרדי למדינת ישראל החלו לעטות את הגלימה הרקומה. עד היום הרב הראשי לטורקיה מכונה חכם באשי ולובש בארועים רשמיים את הגלימה הרקומה, וכל ראשון לציון חדש מקבל את הגלימה מהקהילה היהודית בטורקיה. פרט מ...
המשך לקרוא

מלחמת אמין ומאמון

תמונה
כבר עסקנו בפוסט קודם בשני האחים החשמונאים יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס, שגרמו להפיכת יהודה לפרובינציה רומית. והפעם נמשיך עם מלחמות אחים. לא במובן המטאפורי, אלא ממש מלחמות בין אחים. הפעם המלחמה בין שני האחים הערבים אמין ומאמון. עבדאללה אל מאמון היה בנו של הח'ליף העבאסי הארון אל ראשיד ושל שפחה פרסיה. הבכור בין בניו. אחיו הצעיר מוחמד אל אמין נולד לאשתו ואחייניתו של אביו זֻבידה בנת ג'עפר, בתו של הח'ליף אל-מנצור. הארון אל ראשיד קבע בהתחלה שיורשו יהיה בכורו אל מאמון, ומאוחר במהלך עלייה לרגל לעיר מכה ב-802, החליט למנות דווקא את אל אמין לח'ליף, ככל הנראה בגלל מוצאו המיוחס יותר. אל מאמון מונה למושל מחוז ח'ורסאן שבפרס. בשנת 809 מת הארון אל ראשיד ואמין עלה לשלטון. בניגוד להסכמים קודמים קבע שבניו ירשו אותו ולא אחיו מאמון. כתוצאה מכך פרצה מלחמה כאשר אמין נתמך בידי אנשי דמשק ובגדד והממסד העבאסי, שחששו שיעביר את בירת הח'ליפות לבירתו מרוו שבפרס (כיום טורקמניסן) . מאמון נתמך בידי אנשי חורסאן (עזר לו כמובן הדם הפרסי שזורם בעורקיו). בראש צבא אל מאמון עמד המצ...
המשך לקרוא